דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

איציק בן מלך | כללי | 04/12/2023

תוכנית אסטרטגית לקידום הספורט ההישגי במועדון מכבי חיפה כרמל


 



ד"ר איציק בן מלך

התוכנית הוכנה בתיאום עם ראשי הענפים, ועדות היגויי ובעזרת המנכ"ל רועי שווץ וגב' שרון רום.

 מבוא וסקירה כללית

מכבי חיפה-כרמל
מכבי חיפה-כרמל היא אגודת ספורט (ללא כוונות רווח) מן המובילות והפופולריות בישראל, שקבוצותיה ממוקמות בעיר חיפה. באגודה רשומים כ-4,000 ספורטאים, בוגרים וצעירים, בקבוצותיה ובחוגיה השונים. 
הקמת האגודה

האגודה מהווה חלק מתנועת מכבי ישראל.
אגודת מכבי חיפה נוסדה בדצמבר 1912 כ-“מכבי בת גלים”. פעילי האגודה הראשונים היו ד”ר אליהו אאורבך והמורה נוימן מבית הספר של אגודת עזרא. המייסדים האמינו ברעיונות האידאולוגיים של תנועת המכבי ורצו להקים סניף בחיפה. תחומי הספורט המובילים של המועדון בראשיתו היו שחייה וכדור מים. בין פעילויות הספורט הנוספות היו כדורגל וכדורסל.

היקף פעילות
סה"כ ענפי ספורט תחרותיים:17


סה"כ ספורטאים מתחרים רשומים: 2,874, מהם: 1,315  ספורטאיות (45.7%)



סה"כ ענפים קבוצתיים: 8 ובהם: 184  קבוצות


סה"כ ענפים אישיים: 9 


בנוסף בכפר גלים רשומים: 56 ספורטאים ובשחייה בזיכרון יעקב: 63 


פעילויות האגודה (מתוך ויקיפדיה)


האגודה מתנהלת על ידי מועצה, הכוללת כ-50 חברים; סמכויותיה מוענקות מהאסיפה הכללית והיא נחשבת למוסד העליון של האגודה. המועצה בוחרת את הנהלת האגודה ואת יו”ר ההנהלה; ההנהלה היא המוסד המבצע של האגודה. לצדה של האגודה פועלת אגודת נאמני מכבי חיפה, האמונה על הקמת ותפעול המתקנים בהם מתאמנים ומשחקים ספורטאי האגודה, וזו גם מפעילה את הנהלות מרכז הספורט והבריכה אשר על הר הכרמל. מאז שנות ה-90 פועלת גם עמותת הקרן ע”ש מיכל ונחום חת, המעניקה מדי שנה מלגות לספורטאים מצטיינים ונזקקים. בכל מחלקה פועלת הנהלה, ובאגודה פועלים גם ועדת ביקורת ובית דין.                                                          
ספורטאים רבים של האגודה זכו בתוארי אליפות, קבעו שיאים ישראליים וגם השתלבו בנבחרות ישראל בענפי הספורט השונים. רבים מפעילי מכבי חיפה השתלבו בפעילות במוסדות המרכזיים של הספורט בישראל, כמו הוועד האולימפי, הנהלת ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל, הנהלות ענפי הספורט השונים ומרכז מכבי. אגודת מכבי חיפה גם מנהלת מפעלי תרבות ומקיימת אירועים חברתיים מדי שנה, כמו גם קייטנה                                     
אגודת מכבי חיפה היא הבעלים של מגרשי “קצף”, מגרש האימונים של קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה, שהופרדה מהאגודה בשנת 1993 כשעברה לבעלות פרטית. עד המעבר נשא סמל מועדון הכדורגל דמות אריה מצוירת.

ספורטאי מכבי חיפה רשמו הישגים מרשימים בענפי ספורט רבים, בהם: כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד, הוקי קרח, שחייה, כדור מים, אתלטיקה קלה, התעמלות, הרמת משקולות, סיוף, טניס, טניס שולחן, אגרוף, שחמט, ג'ודו, רוגבי ועוד.


פעילות:
דניאל אסנין שכיהן כיו"ר אגודת מכבי חיפה, משמש היום כנשיא הכבוד של האגודה כהוקרה על פעולתו רבת השנים. יושבי ראש וחברי הנהלת אגודת מכבי חיפה היו לאורך השנים ממכובדי העיר חיפה בפרט, ומדינת ישראל בכלל.
האגודה משתפת פעולה עם מספר בתי ספר בחיפה, ביניהם בית הספר הריאלי ומרכז חינוך ליאו בק, שבהם פעילויות הספורט מסופחות לה.


חזון, יעדים ומטרות בתוכנית אסטרטגית לקידום מועדון הספורט מכבי כרמל חיפה  לטווח רחוק, בינוני וקצר


חזון:
•    העצמת המצוינות במועדון  ומיצובה כ"מועדון אחד לפני כולם" מוביל בהישגיות, במקצועיות ,  בניהול ובארגון ,


•    המועדון כ"בית" לספורטאים ולעוסקים בספורט עם חוסן קהילתי, וכאמצעי לקידום התרבות, החברה, הבריאות, הערכים, וחינוך ולמניעת סמים, אלכוהול ואלימות בחיפה .


•    הרחבת מעגל המשתתפים בספורט בכל שכבות הגיל והרבדים, בעזרת פעילויות תוכן רבות ומגוונות, מתקנים ראויים ומאמנים/מדריכים מוכשרים ובעלי הסמכה. 


•    המועדון כ"מודל לחיקויי" לאומי 

המטרה:
הכנת תוכנית לקידום הספורט ההישגי והתחרותי במועדון.
דרוגים, העדפות, תמיכות ותנאים בכפוף לאמות מידה והתניות.

. השלבים בהכנת התוכנית:
•    איסוף מידע ומיפויי מצב עדכני נוכחי 
o    באמצעות: שיחות אישיות, ביקורים וסיורים וקבלת סקירה מבעלי תפקידים.

•    סיכום וניתוח מצב נוכחי עדכני.

•    פגישה ודיון עם נציגות הוועד המנהל.

•    פגישה ודיון עם כלל בעלי התפקידים בענפים השונים.


•    הכנת תוכנית מסגרת והבאתה לדיון אצל המנכ"ל והוועד המנהל.

•    הכנת תוכנית כולל דרכים ואמצעים למימוש על פי יעדים, מועדים ומטרות מוגדרות.


•    הכנת דרכים ואמצעים למימוש, מעקב ובקרה.

 התוכנית תכלול:
א.    מודלים למועדון ספורט רב ענפי ענפים אישיים וענפים קבוצתיים


ב.    דרוג ומעמד ענפי הספורט, מקצועות  וקבוצות תחרותיות בענפי הכדור וענפים אישיים 


ג.    חיזוק ענפי הספורט ב"מעטפת מדעית-מקצועית" תמיכה והתניות  (מעבר לתקצוב)


ד.    אמות מידה לדירוג והעדפת ספורטאים/ספורטאיות/קבוצות במועדון.


ה.    תוכנית למתן תנאים מועדפים והטבות לספורטאים וקבוצות במעמד המיוחד.+ "תכנית הכוכבים במחלקות הנוער"


ו.    תוכנית הכוכבים במחלקות הנוער


ז.    הגדרות ודרישות תפקידים במחלקות נוער


ח.    מבנה ארגוני-מקצועי למועדון ולכל ענף בנפרד.


ט.    פרויקטים ייחודיים 


•    איתור ענפי ספורט פוטנציאלים


•    הקמת "אקדמיה לספורטאים/ות צעירים, מוכשרים ופוטנציאלים" במכבי כרמל חיפה


•    המלצות להכשרת ספורטאים תחרותיים בשילוב פעולות חינוך, חברה, תרבות והיבטים מקצועיים במכבי כרמל חיפה
•    טיפול בספורטאים לקראת ובשירות צבאי


•    טיפול בספורטאים בלימודים אקדמאים


•    גיוס ספורטאים עולים חדשים


•    . הסכמים בינלאומיים

. מועדון ספורט – רקע כללי:
מודל מועדון ספורט
•    מועדון ספורט הוא בית היוצר ו"אכסניה" לספורטאים. המבנה הארגוני ואיכותם של אנשי הניהול והמקצוע במועדון קובעים את ההצלחה באיתור, בטיפוח ומיצוי יכולת הספורטאי. 


•    המועדון משמש גם מסגרת חינוכית, חברתית ותרבותית לספורטאים/ות.

 המועדונים באירופה:


•    מרבית המועדונים הם רב-ענפיים.
•    התמיכה במועדון ניתנת בעיקר על ידי הרשות המקומית (הקמת מתקני ספורט ותחזוקתם, מימון שכר מדריכים בגילים הצעירים ונוסף על כך – פרסום ושיווק המועדונים).
•    שת"פ עם בתי הספר באיתור ספורטאים ובמקרים מסוימים בהקמת "פנימיות יום"

 

סיכום נתונים שנבדקו בישראל וב-30 מדינות באירופה

    המועדונים באירופה: ברוב המדינות יש לרשות המקומית מחויבות כלפי המועדון,
כולל הקמה ותחזוקה של מתקנים (ללא תשלום או בתשלום סמלי) ותמיכה משמעותית בצד תכנון, מעקב ובקרה. 


•    התמיכה למועדון ניתנת בעיקר על ידי הרשות המקומית (הקמת מתקני ספורט ותחזוקתם, מימון שכר מדריכים בגילים הצעירים ונוסף על כך בפרסום ושיווק המועדונים).


•    המועדונים באירופה הם בדרך כלל רב-ענפיים ועם אפשרויות לפעילות חברתית – קהילתית תרבותית ומקצועית (אפשרויות לפעילות בענפים אחרים).


•    המתקנים ברוב המדינות מוקמים על ידי המדינה או הרשות מקומית והופכים לנכס של המועדון כולל אפשרויות מסחריות (קפיטריה, אולם אירועים).


•    בחלק ניכר מהמדינות משרות המדריכים לילדים בספורט התחרותי הן חלק ממשרות ההוראה בבתי הספר.


•    דמי החבר בכל מדינות אירופה נעים בין 30 ל-200 אירו בשנה  (1200-800 ₪ בשנה).
בישראל אלה הם דמי החבר לחודש.


•    קיים שיתוף פעולה עם בתי הספר באיתור ספורטאים ובמקרים מסוימים בהקמת "פנימיות יום" או אקדמיות לנוער וילדים.


•    כ-75% מספורטאי ההישג בעולם הם מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

השוואת התמיכה בספורט בערים באירופה
(נתונים שנאספו בשנת 2017)

  

 

תל אביב

אמסטרדם

קלן

וינה

ציריך

חיפה

ראשל"צ

הרצליה

תושבים

426,000

840,000

1,050,000

1,800,000

400,000

300,000

280,000

105,000

תקציב ספורט כללי

17

מיליון ₪

250

מיליון ₪

400

מיליון ₪

650

מיליון ₪

124

מיליון ₪

 

35

מיליון ₪

42

מיליון ₪

תקציב לספורט תחרותי (אגודות)

7.7

מיליון ₪

90

מיליון ₪

135

 מיליון ₪

275

מיליון ₪

41

מיליון ₪

 

14

מיליון ₪

10

מיליון ₪

דמי חבר לחודש

300-250 ₪

50-20 ₪

60-25 ₪

40-5 ₪

90-40 ₪

250-600 ₪

500-700 ₪

300-600 ₪

 

נתונים כלליים - תמונת מצב עדכנית והשוואות למדינות בעולם (נתונים שנאספו בשנת 2018)

 

 

ישראל

אוסטריה

שוויץ

דנמרק

ליטא

גרמניה

ממוצע באירופה ב-21 מדינות

אוכלוסייה (מיליונים)

8.8

8.3

5.5

5.5

2.8

80

בחישוב על פי אוכלוסייה דומה לישראל

מס' העוסקים בספורט ייצוגי

2000-100

4000

3000

3000

800

60,000

8000-5000

מספר העוסקים בספורט הישגי ואחוז מהאוכלוסייה

10,000 (0.13%)

40,000 (0.5%)

30,000 (0.5%)

30,000 (0.5%)

8000 (2.1%)

600,000 (0.9%

70,000-30,000

מספר העוסקים בספורט תחרותי ואחוז מהאוכלוסייה

100,000 (1.13%)

50,000 (6%)

200,000 (3.6%)

180,000 (3.6%)

80,000 (2.6%

7,500,000 (9.2%)

1,200,000-700,000

מספר העוסקים בפעילות גופנית ובספורט עממי

600,000 (6.8%)

4 מיליון (48%)

1.8 מיליון (32%)

1.8 מיליון (32%)

1.3 מיליון (46%)

30 מיליון (37.5%)

2-1.2 מיליון

מספר המועדונים

2500

16,300

11,000

10,800

3000

91,500

20,000-10,000

דמי חבר במעודונים (₪ בחודש)

600-180

100-30

100-30

100-30

100-0

150-0

100-0

קהל אוהד (מיליונים)

3 (34%)

5 (60%)

3 (54.5%)

3 (54.5%)

1.5 (53.5%)

40 (50%)

6-5

 

מצב קיים בישראל:

מספר התושבים בישראל הוכפל מאז תחילת שנות ה-90. מספר הספורטאים הרשומים והמתחרים, מספר המועדונים (רובם חד-ענפים) ומספר הקבוצות בישראל  קטנים בהרבה ביחס למדינות אירופה. 


•    הנשירה הגדולה בישראל היא בגילי 17-16 (גברים) ו-14-13 (נשים). 


•    מאז שנות ה-90 המתקנים שופרו באופן ניכר, אולם מספר מתקני האימונים פחת ריאלית וגם נומינלית. 


•    דמי החבר שמשלמים הספורטאים בישראל צמחו מאז שנות ה-90 מ-0  ל 600-150 ₪ בחודש. 


•    המועדונים בישראל אינם אכסניה ראויה לספורטאים ואינם מאפשרים פעילות מעבר לאימוני ספורט. 


•    לרשוית המקומיות בישראל אין מחויבות ברורה כלפי מועדוני הספורט. 


•    בישראל המתקנים אינם שייכים למועדון, ועלותם במקרים רבים גבוהה מאוד

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן.